במהלך ההריון מתרחשים שינויים בתפקוד הלב וכלי הדם בגוף האישה המאפשרים לה לקיים את הדרישות הפיזיולוגיות להתפתחות תקינה של העובר ונשיאת ההריון. בקרב נשים עם מחלת לב קיימת, שינויים אלה מעלים את הסיכון לסיבוכי הריון, בהם סיבוכים הקשורים בבריאות האישה ובעובר המתפתח.
לצד זאת, בכ-0.05% מההריונות עלולה להתפתח מחלת לב ספציפית סביב הלידה או בחודשים שאחריה, הדורשת גם היא התייחסות וטיפול מקיפים כדי להימנע מהחמרה במצב הלבבי.
הטיפול הקרדיולוגי בנשים אלה ייחודי ודורש מומחיות ובקיאות במצבים הקרדיאליים השונים, כמו גם בשינויים שמתרחשים במהלך ההריון והשפעתם על בריאות הלב וכלי הדם.
ד"ר עופר חבקוק הוא מומחה בקרדיולוגיה, מנהל המרפאה המשולבת למחלות לב בהיריון במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (בית החולים איכילוב). לד"ר חבקוק ניסיון והבנה מקיפה בטיפול בנשים בהיריון הסובלות ממחלות לב, כמו גם בנשים שפיתחו מחלת לב סביב הלידה או אחריה.
קרדיומיופתיה סביב הלידה – Peripartum cardiomyopathy היא מצב בו מתרחשת ירידה בתפקוד שריר הלב של חדר שמאל המלווה בתסמינים האופייניים למצבי אי ספיקת לב. תופעה זו מתפתחת כחודש לפני ועד שישה חודשים לאחר הלידה, כאשר המנגנון הגורם לתופעה אינו ברור לחלוטין. עם זאת, ישנן השערות הגורסות כי הופעה שלה קשורה בשינויים הורמונליים ודלקתיים המתרחשים בגוף במהלך ההריון לצד נטיה גנטית קודמת.
במדינות העולם המערבי שכיחות התופעה עומדת על 1:1,500-2,000 הריונות. גורמי הסיכון המוכרים כוללים מוצא אפרו אמריקאי, גיל הריון מבוגר (קיימות שכיחות מוגברת להתפתחות התופעה בקרב נשים מעל לגיל 30), הריונות מרובי עוברים, התפתחות של רעלת הריון (פרה-אקלמפסיה) ועוד.
התסמינים השכיחים כוללים תופעות, כמו:
תסמינים אלה אמנם עלולים לרמז על התפתחות קרדיומיופתיה, אולם הם אופייניים גם לשלבי ההריון המתקדמים, דבר המוביל לא פעם לעיכוב משמעותי בזיהוי התסמונת והיעדר פנייה לאבחון מתאים.
לכן, בכל מקרה בו ישנה החמרה בקוצר נשימה או החמרה בבצקות, יש לפנות לייעוץ רפואי.
היצרות של מסתם הלב היא מצב בו ישנה הפרעה במנגנון הפתיחה של אחד ממסתמי הלב ולכן נפגעת זרימת הדם התקינה בין מדורי הלב עצמם או מהלב החוצה אל הגוף. דליפה של המסתם היא מצב בו סגירת המסתם אינה תקינה ולכן מתרחשת דליפה לאחור של דם בין מדורי הלב. היצרות או דליפה של מסתמים דורשת מעקב ובהתאם גם התערבות כגון ניתוח להחלפת מסתם או טיפול באמצעות נוגדי קרישה.
הרחבה של אבי העורקים שמה את האישה ההרה בסיכון מוגבר לקרע במהלך ההריון. על כן, נדרשת הערכה ספציפית של הסיכון טרם ההריון בהתאם למידת ההרחבה.
במקרים מסוימים יומלץ על תיקון כירורגי של אבי העורקים ולעיתים על טיפול תרופתי להורדת הלחץ באבי העורקים והפחתת הסיכון לקרע.
בקרב נשים הסובלות מירידה בתפקוד שריר החדר השמאלי ומטופלות באמצעות תרופות, נדרשת התאמה של הטיפול הניתן באופן כרוני. רבות מהתרופות אינן מתאימות לנטילה במהלך ההריון ועלולות לסכן את התפתחות העובר. מנגד, הפסקתן עלולה לגרום להדרדרות בתפקוד הלב. לכן הערכה קרדיולוגית מקדימה בנשים אלו חשובה והכרחית.
שלב התכנון הטרום הריוני כולל ביצוע של אנמנזה (פירוט ההיסטוריה הרפואית והתסמינים הקיימים), כמו גם ביצוע של בירור מקיף בנוגע להיסטוריית הילודה, הטיפול התרופתי הניתן בשגרה ועוד.
בנוסף, בהתאם למועד בו התבצעה בדיקת ההדמיה האחרונה, ייקבע הצורך בבדיקות נוספות וכן גם דרגת הסיכון בו נמצאת האישה.
לאחר מכן, יותאם הטיפול התרופתי למהלך ההריון ותיקבע תדירות המעקב במהלך תשעת החודשים. לרוב, יידרשו בדיקות הדמיה במהלך ההריון: נשים מסוימות ידרשו לבצע בדיקות אקו לב עוקבות; חלקן יידרשו לבצע בדיקות מאמץ; ואחרות יידרשו לבצע בדיקת אק"ג, הולטר לב ועוד.
לקראת סוף ההריון יתקבלו החלטות בנוגע לתוכנית הטיפול לקראת הלידה, במהלכה ואחריה.
לסיכום, הריון הוא מצב ייחודי ושילובו עם מחלת לב קיימת או כזו המתפתחת במהלכו דורשים התייחסות מיוחדת. מעקב וטיפול על-ידי קרדיולוג הבקיא במחלות לב השכיחות בקרב קבוצת אוכלוסייה זו, כמו גם בשינויים הלבביים המתרחשים במהלך ההריון יעלה את הסיכוי להריון ולידה בטוחים.