אי ספיקת לב: מה שחשוב לדעת

על פי ההערכות מעל ל-150 אלף ישראלים סובלים/ות מאי ספיקת לב (heart failure), תסמונת הגורמת לכך ששריר הלב אינו מצליח לעמוד בדרישות הגוף. כל מערכות הגוף תלויות בפעילות תקינה של הלב כדי לקבל דם עשיר בחמצן וחומרים חיוניים. במקרים של אי ספיקת לב נפגעת יכולת התכווצות הלב או יכולת ההרפיה שלו וכתוצאה מכך הוא מתקשה למלא את תפקידו.
אי ספיקת לב היא תופעה שכיחה המשפיעה, כתלות בגיל, על 0.5-10% מהאוכלוסייה הכללית. בקרב מבוגרים/ות מעל לגיל 70, מדובר במצב נפוץ יותר.

אי ספיקת לב היא מצב מסכן חיים ולכן זיהוי מוקדם שלה ומתן טיפול מתאים חשובים לאין ערוך. היעדר טיפול עלול להוביל להדרדרות בתפקוד שריר הלב, להפרעות קצב ולפגיעה בתפקוד המסתמים וכן לפגיעה במערכות גוף אחרות, בהן הכליות, הכבד והמוח ואף לסכנת חיים.

אי ספיקת לב - תמונה תיאורית למאמר

מהם הסוגים השונים של אי ספיקת לב?

ישנם שני סוגים עיקריים של אי ספיקת לב:

אי ספיקת לב סיסטולית:

הסוג המוכר יותר של התסמונת ובו ישנה ירידה ביכולת ההתכווצות של החדר השמאלי (האמון על אספקת הדם לכל הגוף). 

במצב זה הפגיעה בעוצמת ההתכווצות של החדר עשויה להוביל לפגיעה בתפקוד הלב כולו.

קיים מגוון רחב של גורמים לאי ספיקת לב סיסטולית, בהם מחלת לב כלילית (המובילה לבעיה באספקת הדם לשריר הלב עצמו), מחלות קצב הנמשכות זמן רב ואינן מטופלות, מחלות מסתמים (היצרות או דליפה), הפרעות ראשוניות בתפקוד הלב ועוד. בנוסף, גם מחלות סיסטמיות, בהן סוכרת, מחלת כליות ואף מחלות גנטיות יכולות להוביל לפגיעה בשריר הלב. לבסוף, ישנם גורמים סביבתיים, בהם חשיפה לחומרים שונים כמו אלכוהול ותרופות כימותרפיות היכולים לגרום לפגיעה בתפקוד הלבבי.

אי ספיקת לב עם תפקוד סיסטולי שמור ("אי ספיקת לב דיאסטולית"):

במצב זה הרפיית החדר השמאלי נפגעת וכתוצאה מכך ישנה היענות ירודה של שריר הלב. 

בפועל, מתרחשת עלייה בלחץ בתוך החדר השמאלי הגורמת לפגיעה ביכולתו לקבל אליו דם, ומשכך גם להזרים אותו לשאר חלקי הגוף.
ניתן לדמות מצב זה לניפוח של בלון בעל דפנות קשיחים מדי – פעולה אפשרית אמנם, אך מלווה בעליה מוגזמת בלחץ. 

כך במקרה של אי ספיקת לב דיאסטולית הזרמת הדם לחלקי הגוף אמנם מתאפשרת, אך הלחץ הגבוה עשוי להוביל לתסמינים כמו גודש ריאתי, תחושת מחנק ועוד.

הגורמים לאי ספיקת לב מסוג זה כוללים גיל מבוגר, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות מסתמים ועוד.

אילו תסמינים יעוררו חשד לקיום של אי ספיקת לב ויובילו לבירור קרדיולוגי?

אי ספיקת לב יכולה לגרום למגוון רחב של תסמינים, אשר פעמים רבות מתפתחים בהדרגה אך יכולים גם להופיע בצורה אקוטית וחדה. התסמינים השכיחים הם:

  • קוצר נשימה, בעיקר בזמן פעילות או בשכיבה.
  • עייפות וחולשה ללא כל סיבה ברורה.   
  • נפיחות באזור הגפיים התחתונות (קרסוליים וכפות הרגליים).
  • קצב לב מהיר ו/או לא סדיר.
  • פגיעה ביכולת לבצע פעילויות עצימות.
  • נפיחות באזור הבטן.
  • עלייה חדה ובלתי מוסברת במשקל (נובעת מהצטברות של נוזלים).
  • אבדן התיאבון.
  • כאבי חזה (אשר אינם בהכרח קשורים להיצרות בעורקים הכליליים). 

באילו מקרים חשוב לפנות לגורם רפואי באופן מידי?

כאב חזה, עייפות וחולשה קיצוניות ופתאומיות, קצב לב מהיר, קוצר נשימה חמור ופתאומי ואובדן הכרה פתאומי, תסמינים אלה צריכים להדליק נורה אדומה ולהוביל לפנייה מיידית לגורם רפואי.

מה כולל תהליך הבירור?

בשלב הראשון תתבצע אנמנזה מקיפה הכוללת שאלות ספציפיות בהתאם לגורמים האפשריים לאי ספיקת לב כדי לנסות ולאתר גורמים פוטנציאליים העלולים להוביל להפרעה בתפקוד הלב. בקרב נשים ובייחוד נשים צעירות, חשוב להבין אם קיימת היסטוריה של הריונות ולידות ואם התפתחה בעיית לב סביב הלידה – קראו עוד בנושא: מחלות לב בהריון.
לצד זאת, תתבצע בדיקה גופנית כדי לנסות ולאתר סימנים העלולים להעיד על כישלון לבבי, בהם גודש ריאתי, בצקות בגפיים התחתונות, נפיחות באזור הבטן, עלייה פתאומית במשקל, גודש בוורידי הצוואר, אי סדירות של קצב הלב, וכן אוושות שעשויות להעיד על הפרעה בתפקוד מסתמי הלב.

הליך הבירור כולל גם סדרה של בדיקות מקיפות, והמטופל יופנה בהתאם למצבו לבדיקת אק"ג, אקו לב, הולטר לב, צנתור אבחוני וכמובן בדיקות דם ובהן ספירת דם (כדי לבחון אם קיימת עדות לאנמיה או דלקת), בדיקת תפקודי כליות, מלחים בדם, משק הברזל, תפקוד בלוטת התריס, פרופיל שומני הדם, המוגלובין מסוכר (לבחון אם קיימת נוכחות של סוכרת) ועוד.

הטיפולים באי ספיקת לב

הטיפול באי ספיקת לב מגוון ויכול להיות נוגע לאטיולוגיה (הסיבה) שהובילה לאי ספיקת הלב או לתסמונת עצמה.
קיים מגוון רחב של טיפולים תרופתיים או פולשניים העשויים לשפר את תפקוד הלב. אם מקור אי הספיקה נעוץ בהיצרות העורקים ניתן לבצע צנתור שיסייע בהרחבת עורקי הלב. השתלה של קוצב לב דו חדרי מהווה אמצעי מתאים כאשר נמצאה עדות לירידה ביכולת הסנכרון של חדרי הלב. אם מקור התסמונת הוא הפרעת קצב, כמו פרפור עליות, טיפול בה עשוי להוביל לשיפור משמעותי בתפקוד הלבבי.

חשוב לציין כי הטיפול התרופתי לאי ספיקת לב רחב ומגוון וכולל בתוכו תרופות מסוגים שונים אשר עשויות להביא לשיפור ניכר בתפקוד הלב וכן בתסמיני אי ספיקת הלב, אך טיפול זה צריך להינתן תוך מעקב וניטור מתאימים.
לצד זאת שינויים באורח החיים, כמו ירידה במשקל וטיפול בחוסרים תזונתיים מסוימים (למשל חסר בברזל), יכולים לתרום משמעותית.

חשוב לציין כי רוב המטופלים/ות שאובחנו עם אי ספיקת לב יזדקקו למעקב צמוד לתקופות קצרות (בין שבועות לחודשים לאחר האבחון), ולאחר מכן למעקב תקופתי בהתאם למצבם.
המעקב  הראשוני חיוני לאיתור הגורם שהוביל לאי ספיקת הלב ולבחינת תגובת המטופל/ת לטיפול. בעוד שחלק מהמטופלים/ות יגיבו ביעילות ובמהירות, אחרים/ות יציגו תגובה איטית ופחות אפקטיבית. כמו כן, בעת תכנון הטיפול חשוב להתייחס גם למחלות רקע נוספות.

לסיכום, אי ספיקת לב היא תסמונת נרחבת העלולה, ללא טיפול מתאים, להוביל להשלכות משמעותיות. אבחון מוקדם וזיהוי הגורמים אשר הובילו להתפתחות הבעיה, התאמה נכונה של אסטרטגיית הטיפול ומעקב מתמשך לזיהוי וטיפול באירועי החמרה, כל אלה יסייעו במזעור הסיכון להתפתחות של סיבוכים ולשיפור משמעותי באיכות החיים.


ליצירת קשר

דילוג לתוכן